צעירים חסרי מנוח

בחייהם הקצרים, הספיקו אור בת החמש ובר בן השלוש לבית שרבליס, לטייל בארבע יבשות, לקפץ בקרנבל של ברזיל ועוד

רותי קדוש 14/04/02

למשפחת שרבליס יש בית יפהפה בשכונת עין כרם בירושלים, אבל רז, לי ושני ילדיהם, אור בת החמש ובר בן השלוש, הם משפחה חסרת מנוח, שמרבה לעזוב את ביתה הנאה, בית אבן ערבי שתוכו מאובזר באין ספור מסכות, פסלים ואביזרים אקזוטיים, לטובת טיולים ממושכים בעולם."אנחנו זוג עם קוצים בטוסיק, זקוקים לשינויים מתמידים", מסבירים בני הזוג שרבליס. והילדים? "הם חלק מאיתנו, הם המשפחה שלנו, ואין לנו רצון להתנתק מהם לתקופה ארוכה. כשם שאנחנו נהנים לקחת אותם לגן החיות, או לבקר את סבא וסבתא, אנחנו מטיילים ביחד בעולם כמשפחה", אומר רז.תשע שנים לפני שנפגשו בקורס דיילים של אל­על, טיילו רז, 37, ולי, 33, כל אחד בגפו, בעולם הרחב. הוא הדריך במשך שלוש שנים תיירים בפפואה ובאוסטרליה, ושלוש שנים נוספות חרש את הפיליפינים, תאילנד, גווטמאלה, מקסיקו ועוד, והיא ראתה כמעט כל הר, נהר ויער במדינות דרום אמריקה, טיילה בארה"ב ובאירופה, נסעה למזרח ועבדה תקופה ממושכת ביפן כמארחת.כשנחתו בישראל, בסיומו של המסע העולמי, והפכו את אהבתם למקור פרנסה כדיילים, היה זה אך טבעי שהעולם הפתוח יהיה חלק בלתי נפרד מהמשפחה שהקימו כ עבור כמה שנים. כך קרה שאת אור בכורתם הרו בעת טיול בהונג קונג, ממנו שבו ארצה לבדיקות הכרחיות, ארזו ויצאו כמתוכנן, אך בהריון, לטיול ממושך בפפואה (גינאה החדשה)."הרגשתי טוב, ולא ראיתי סיבה לשנות את התוכניות, בגדול. בגלל ההריון ויתרנו רק על הנסיעה לאזור המלריה. לקחתי בחשבון שאם חלילה יקרה משהו בפפואה יש בתי­חולים, ובמצב חירום הרי מדובר בשלוש שעות טיסה לאוסטרליה. גם היום הייתי נוסעת בהריון בלי היסוס, וכבר עשיתי את זה שוב בהריון של בר. כשאור היתה בת שנה ועשרה חודשים, טיילנו במשך חודשיים בדרום אפריקה", מספרת לי.* * *

גנן ביום, טייל בלילה לפני כחמש שנים פרשו מאל­על, ומאז, בין נחיתה להמראה הם חיים בשגרה ירושלמית. לי מסיימת השנה את לימודיה בתזונה טבעית במכללת "רידמן", ורז משמש לעתים כמדריך טיולים של החברה הגיאוגרפית, אך את עיקר פרנסתו הוא מוצא כגנן בגני ילדים, המעביר חוגים וסדנאות באנתרופולוגיה "מסע אל ילדי העולם".בשבוע שעבר הוא היה על תקן נזיר בודהיסטי לילדי הגנים, אבל לא רק להם. שכן, כשיצא בצהרי היום מגן ירושלמי כשהוא לבוש בגלימת הנזיר הכתומה וראשו מגולח עד הקרקפת, פגש ברחוב תאילנדי צעיר (עובד זר) "הוא היה בטוח שאני נזיר אמיתי, העיניים שלו נצצו ופרצופו הואר. הוא קד לעברי ואחר­כך ירד על ברכיו והשתחווה. הייתי נבוך, המילים נעתקו מפי, אבל בלי ספק הוא עשה לי את היום", נזכר רז בחיוך.בסדנה אנתרופולוגית אחרת דנו בראש השנה הסיני, רז הביא לגן קופסה גדולה ובתוכה ראש של אריה, ביחד הדליקו קטורת דיברו על מנהגי החג הסיני ולמדו לאכול בעזרת מקלות. כשנדדו לפפואה ולאפריקה גילו את יתרונות העור הכהה של אנשי המקום, וביום המשפחה האחרון התייחסו לסוגים שונים של משפחות.בעזרת סיפורים ופעילויות הכירו הילדים משפחות ח ד הוריות, משפחות מרובות נשים או מרובות גברים (במערב טיבט), וקיימו דיון מעניין על משפחתה הלסבית של אחת הילדות בגן. בהשראת הנושא הם ציירו את האם כפי שהיא נראית בדמיונם ­ אמא חומה בצבעי אדמה, אמא בצורת פרח, אמא מפלצת, אמא לבנה כשלג, אמא מונית המסיעה את ילדיה לכל מקום, אמא טבחית שמטגנת שניצלים ועוד.רז: "בעזרת החומרים האנתרופולוגיים אני מביא את העולם הגדול אל העולם הקטן והמיידי של ילדי הגן, וכך הם לומדים להכיר את האחר והשונה ולפתח סובלנות, הבנה וקבלה".את המשאבים הכלכליים שהם צוברים מעבודתם מפנים בני הזוג הירושלמי למימון מסעותיהם בתבל, ולי מסבירה: "יש מי שעובדים כדי לקנות בכספם ב.מ.וו חדשה. לנו יש סדר עדיפויות שונה".בחייהם הקצרים הספיקו אור ובר לבית שרבליס לטייל בארבע יבשות, כשהוריהם, שוחרי הטיולים, מובילים אותם, על גבי מנשא או בעגלת תינוקות אל המקומות הייחודיים והאקזוטיים. לאחרונה שבו מטיול בן חודשיים בתאילנד, ממנו המשיך רז לפפואה להדריך טיול של החברה הגיאוגרפית. "נסענו בטוק טוק, מהר מהר כמו במכונית שלוקחת חולים", אומרת אור המקסימה, שמשווה בין ירושלים הרועשת בסירנו ת אמבולנסים לבין תאילנד התוססת. "החברות שלי צוחקות עלי ומבטיחות שהילדים ימרדו בי כשיגדלו, ויראו במסע קניות באוקספורד סטריט את פסגת חלומותיהם", צוחקת לי.* * *

ארבעה חודשים בלי טלוויזיה בת חודשיים וחצי היתה אור כשיצאה לטיול הראשון שלה, מחוץ לרחם אמה, אל שכיות החמדה ונופיה של איטליה, ומשם לארה"ב. כשגדלה, בגיל שנה וחמישה חודשים, כבר כבשה את חופיה המרהיבים של אינדונזיה, ומספר חודשים דרכה על אדמת הונגריה. כשהצטרף בר הקטן והעגלגל למשפחה נסעו כולם לקרנבל בברזיל לטיול שארך ארבעה חודשים ("בר למד ללכת בברזיל"), הם היו גם בפפואה ובבאלי, והרשימה חלקית בלבד. "כשאומרים לאור שיוצאים לטיול, היא מוכנה בתוך פחות משעה עם הצ'ימידאן שלה, היא מאוד עצמאית, יודעת מה צריך לקחת לטיול. אילו זה היה אפשרי, היא היתה חוזרת עוד היום לברזיל, לטיול המופלא בו השתתפו גם אמא שלי ואחי", מספרת לי.­ איך מתכננים טיול עם ילדים קטנים?רז: "טיול עם ילדים הוא בהכרח בעל אופי שונה לחלוטין. לאחר בחירת היעד מתמקדים במקומות מסוימים מעניינים לילדים ולא שואפים לכסות כמה שיותר שטח. שבועיים לפני היציאה אני לומד את מפת האזור ואת המידע הרלוונטי לו, כמו התייחסות לטבע המקומי, בעלי חיים, צמחים פירות ועוד. לדוגמה, בצ'אנגמאי שבצפון תאילנד ביקרנו בחוות נחשים, פגשנו משפחות קופים ביער, הלכנו לראות את ה סחלבים הפורחים ולצפות בפרפרים, היינו בטרסות האורז שם מרוכזות אלפי צפרדעים מקרקרות, הם רכבו על פילים והאכילו אותם באגוזי קוקוס ובאשכולות של בננות."בבאלי (אינדונזיה) חיפשנו את הגאקו, שממיות מקומיות וחיכינו בקוצר רוח שישמיעו את קולן, שם גם לימדו את אור לנגן ולקחו אותה לסיור במטבח המסעדה. לפעמים חייבים לשנות תוכניות, כשאחד הילדים נרדם או מרגיש לא טוב. בערבים אנחנו לא יוצאים כזוג אלא מבלים עם הילדים בחדר המלון או ביציאה לשווקים. נכון הטלוויזיה חסרה להם לעתים, ובברזיל, לדוגמה, לאחר ארבעה חודשים בלי טלוויזיה הם שמחו לצפות בטלטביז בפורטוגזית, אז מה אם הם לא הבינו אף מילה?"למרכיב הכלכלי יש חלק רציני בתכנון הטיול. כדי לחסוך בהוצאות, אנחנו מוותרים על מלונות חמישה כוכבים וישנים באכסניות, זאת בתנאי שיהיו שירותים ומקלחת בתוך החדר, וגם משתדלים לא להוציא כסף מיותר על תחבורה (לא שוכרים רכב), וההוצאות מסתכמות בכמאה דולר ליום".­ מה מכניסים לתרמיל שאמור לשרת אתכם חודשיים­שלושה?לי: "הכל. בגדים (בעיקר קיציים), ספרים, צעצועים ומשחקים, תרופות (אקמול, טיפות לאוזניים וכאלה, בבעיות רצ יניות יותר פונים לרופא מקומי), בקבוקים, מוצצים, חיתולים חד פעמיים (לא ניתן להשיג בכל מקום), חומרים להגנה מפני עקיצות וקרם הגנה נגד שמש. מגבונים? יש בתיק, אבל כמעט ולא משתמשים, שפע המים באינדונזיה, תאילנד וברזיל מאפשר לרחוץ את הילדים בלי הגבלה, כשחלק גדול מהזמן הם מסתובבים עירומים. בכל מקום אנחנו מוסיפים על הקיים וקונים ספרים וצעצועים. לרז יש אוסף ספרי ילדים מכל העולם, בפורטוגזית, סינית, יפנית, רוסית, אוזבקית, תאילנדית ומה לא. כאן קל להגשים את החלומות והבקשות של הילדים, הכל זול מאוד, כל דבר בדולר וחצי. מתאילנד חזרה אור מצוידת בשמלות מלמלה, ובכל יום היא הולכת לגן בשמלה חדשה".­ איך מתבצעת חלוקת התפקידים ביניכם במהלך הטיול?רז: "חלוקת העבודה נעשית באופן טבעי לגמרי, כשאחד מאיתנו מחפש מלון, השני נמצא עם הילדים. כשעולים לאוטובוס האחד דואג לציוד, והשני עולה עם הילדים לתפוס מקום טוב באוטובוס, ליד החלון או השירותים. תארי לך, בברזיל נסענו עם הילדים במשך 48 שעות באוטובוס (טיסה היתה מייקרת את הטיול באחוזים גבוהים), זו לא חוויה קלה אבל מסתדרים. יש גם רגעי לחץ, אם לדוגמה, אחד הילד ים צריך פיפי בדיוק ברגע שהאוטובוס הגיע לתחנה, במקרים כאלה אנחנו משתמשים ביכולות השונות שלנו, וכל אחד תורם את חלקו".­ מה הילדים אוכלים בחו"ל?לי: "אור ינקה כמעט עד גיל שנתיים ובר נגמל בגיל עשרה חודשים, כך שזה פתר לזמן מה את הבעיה. ככלל, אנחנו לא מביאים אוכל מהבית, למעט במבה. שותים לרוב מים מינרליים ומרבים לאכול בדוכני הרחוב, כי האוכל שם מאוד טעים, אבל כמו ילדים אחרים גם הם בררנים לפעמים, וכשהאוכל מתובל וחריף הם מעדיפים פסטה עם קטשופ. אנחנו נמנעים מאכילת בשר ואוכלים עוף ודגים. שניהם מאוד אוהבים שרימפס ופשוט מתים על הפירות הנפלאים, פפאיה, אננס, ושותים את חלב הקוקוס. קשה לומר שהם סובלים מתת תזונה".­ איך מגינים עליהם מפני מחלות וסכנות אחרות?רז: "לפני נסיעות מתחסנים בהתאם לנדרש ובפיקוח רופא. כשנסענו לדרום אפריקה קיבלנו חיסונים נגד קדחת צהובה, לתאילנד דרוש חיסון מפני צהבת שאותו קיבלו הילדים בשנה הראשונה לחייהם, בשבוע שעבר חיסנו את שניהם מפני אבעבועות רוח."לשמחתנו, הם לא חלו אף פעם בצורה רצינית בחו"ל, להוציא פעם אחת כשאור סבלה שלושה ימים מחום גבוה בדרא"פ. נשארנו א יתה בבית והבטנו מבואסים על הים הנפלא. נערכנו לאפשרות שהם יחטפו שלשולים, אבל למזלנו זה לא קרה".* * *

היעד הבא: הודו אבל גם להם יש קווים אדומים. "בגיל חצי שנה לא הייתי לוקחת תינוק לטיול בהודו", מודה לי. "היום כשאני חושבת על טיול להודו, אין ספק שהילדים יצטרפו אלינו. בכל הנסיעות הילדים צמודים ולא עוזבים אותם לרגע. אני מניחה שאילו היו ילדים פרועים או פחות ממושמעים היה לנו קשה לטייל איתם, אבל הם הפנימו את כללי ההתנהגות בחו"ל. אור ילדה מאוד נוחה, רוצה להתערות, ללמוד לדעת, בכל מקום בו היא נמצאת. בר, בהשוואה לאור, קצת יותר צמוד ותלותי".­ איך מתייחסים בגנים של אור ובר לנסיעות התכופות שלהם?לי: "הגננות של אור ובר מכירות את אורחות חיינו, מן ההתחלה הן הבינו שיש להן עסק עם משפחה זזה, כי גם כשאנחנו בארץ, הילדים שלנו נעדרים הרבה יותר מילדים אחרים, והן רואות בנו משפחה כיפית ומפרגנות.אנחנו, מצדנו, משתדלים להתאים את הנסיעות לימי החופשות הארוכות של מערכת החינוך, בחודשים יולי­אוגוסט, ימי חופש הגדול, ואז אנחנו מרשים לעצמנו לגלוש גם לספטמבר שברובו הוא חודש החגים, ולעתים מנצלים גם את חופשת הפסח".­ האם אורח החיים שלכם משפיע על חיי החברה של הילדים?"בטיול לתאילנד אור הרבתה להזכיר ולדבר על הח ברים בגן, ראו שהיא מתגעגעת. היא אמרה שהיא רוצה כבר לחזור ולראות אותם, להביא להם מתנות ולהראות להם את השמלות החדשות והצמות הקלועות בראשה. היא שולחת גלויות וציורים לחברים ושומרת על קשר. בברזיל היתה לה חברה טובה, והיא מדברת עליה המון, וגם בקיבוץ זיקים בו גרנו בעבר, נותרה לה חברה טובה אחת. בתאילנד התחברנו למשפחה צרפתית, והילדים שלהם ושלנו נפגשו בכל יום במשך שבוע, והסתדרו בשתי שפות, הם אפילו רבו מבלי שהבינו על מה הם מדברים".­ מה יהיה בעתיד, כשהילדים יהיו במסגרות של חינוך חובה?"אני מניחה שנשתדל לכוון את הנסיעות לקיץ, וכשלא תהיה ברירה הם יפסידו פה ושם לימודים. עוד לא הגענו לשלב שהילדים מתלוננים על הנסיעות והניתוק מהארץ, הם מאוד נלהבים לקראת טיול, אנחנו מצוידים בספרים ובמשחקים, ורז הוא גנן ומורה לגיל הרך, כך שהוא יכול ללמד אותם אם יהיה בכך צורך".­ החיים כל כך הרבה יותר פשוטים ונוחים בבית, אז למה לטלטל את הילדים בכל העולם?רז: "הרבה אנשים שואלים אותי, מה הרווח שילדים קטנים מפיקים מטיול שבוודאי לא יזכרו ממנו דבר. כמדריך בטיולי מבוגרים אני יודע שגם אנשים מבוגרים לא זו כרים את מה שהיה בטיולים שבהם השתתפו. כעבור שנה נשאר בזיכרון רק %5 מהחומר ששמעו ועוד %20 מהמראות. אז מה, לא ניתן למבוגרים לצאת לטיול? הילדים סופגים כל הזמן חוויות עכשוויות, נהנים מהריחות, הקולות והמראות. ההיכרות שלהם עם העולם הגדול והתרבויות השונות משפיעה עליהם מאוד. אני מאמין שהם יגדלו להיות אנשים פתוחים וליברליים, וכשיפגשו בעתיד אנשים כהי עור או מלוכסני עיניים, זה ייראה להם טבעי ומוכר. והכי חשוב, בטיולים המשפחתיים הם נמצאים כל הזמן עם הוריהם, טוב להם בזה, והטוב הזה משפיע בצורה נפלאה על כולנו".

Share on Facebook